יום שני, 25 באפריל 2022

מה היקף האחריות האישית של נושאי משרה בחברה?



לאחרונה פורסם שנאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) ביקש לזמן לחקירה בכירים בחברה. מהן העילות שבגינן ניתן לתבוע נושאי משרה ומתי תוטל עליהם אחריות?

לפני מספר ימים פורסם כי נאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) מבקש לזמן לחקירה ארבעה נושאי משרה לשעבר, במטרה לנסות ולגבש כתבי תביעה נגדם. יש לשער כי החקירה דרושה בין השאר כדי לברר בצורה מיטבית את הנסיבות שהביאו לקריסתה של החברה, האחראים לה והליך קבלת ההחלטות בנושאים שהיו על הפרק טרם פירוקה.

בעלי התפקידים הבכירים בחברה הם נושאי המשרה בה. הם מובילים אותה, מתווים את דרכה ומקבלים את ההחלטות בה. תפקיד זה מחייב אחריות רבה כלפי החברה, בעלי המניות וצדדים שלישיים. חוק החברות מגדיר נושא משרה כך: "מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי". ההגדרה זו אינה ממצה.

מודל האחריות האישית


המודל שהוחל בישראל בקשר לאחריות של נושאי משרה הוא מודל "האחריות האישית". לפי מודל זה פעולה מעוולת של נושא משרה תקים אחריות אישית, כי נושא המשרה אינו יכול להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של החברה אם ביצע מעשה נזיקי כלפי אחר.

מקרים נפוצים בהם יהיה צורך לברר קיומה של חבות אישית הם כאשר נושא המשרה מעורב אישית במצג שהתברר כשגוי, נהג בחוסר תום לב, התחייב אישית כלפי צד שלישי בהתחייבות שהופרה, וגם כאשר החברה קיבלה החלטה עסקית שהתבררה לימים כעומדת בניגוד לאינטרס שלה ונושא המשרה נהנה ממנה אישית.

גורמים שונים עשויים לתקוף את נושאי המשרה בחברה: בעלי מניות מיעוט, נושים (כגון מחזיקי אג"ח) ואף צדדים שלישיים שהתקשרו חוזית עם החברה או שנגרם להם נזק מפעולותיה. ברם, לא כל התנהלות שגרמה נזק מהווה הפרה של חובה המוטלת על נושא המשרה ומבססת עילת תביעה נגדו.

חובת זהירות וחובת אמונים


האחריות של נושאי משרה בחברה קבועה כיום בחוק החברות ועיקרה חובת הזהירות וחובת האמונים. חובת הזהירות היא החובה להימנע מרשלנות כלפי החברה, צדדים שלישיים (ובכללם בעלי מניות ונושים). היא קובעת שנושא המשרה יפעל ברמת מיומנות של נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות. הפרת החובה נבחנת לפי סטנדרט אובייקטיבי ותלויה בנסיבות כל מקרה.

יודגש, שעל אף שעיקר פסיקת בתי המשפט בקשר להפרת חובת הזהירות עוסקת בדירקטורים אין משמעות הדבר שנושאי משרה אחרים (כגון מנכ"ל, סמנכ"ל, משנה למנכ"ל או מנהל שכפוף למנכ"ל) לא יחויבו בדין בשל רשלנות, במקרים מתאימים.

נפסק כי הפרת חובת זהירות של נושא משרה כלפי נושים של החברה תוטל רק במקרים חריגים שבהם פעילות נושא המשרה חרגה מהפעילות הרגילה ובהינתן יחסים מיוחדים בין נושא המשרה לנושים. זאת ועוד, בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בחיוב אישי של נושאי משרה מחמת הפרת חובת הזהירות, ורף ההוכחה גבוה. ככלל בית המשפט ימנע מהטיל חבות על נושא משרה במקרים שבהם היה מגיע לתוצאה אחרת בין השאר מכוח כלל "שיקול הדעת העסקי" (במסגרתו נבחן הליך קבלת ההחלטות בחברה, לרבות הכדאיות העסקית, הסיכונים, המידע שעמד בפני נושא המשרה, השימוש בו ועוד).

לאחרונה נדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 250 מיליון שקל כנגד נושאי משרה בחברת סאני תקשורת סלולרית. נפסק, בין השאר, כי לא בנקל תוטל אחריות ברשלנות על דירקטוריון החברה בגין קבלת החלטה עסקית שהתקבלה בהליך נאות ובתום-לב, אף אם היא הסבה נזק חברה או לנושים שלה, ולא די בכך שהדירקטוריון קיבל החלטה עסקית שהתבררה בדיעבד שגויה כדי לקבוע קיומה של רשלנות.

בנוסף ובמצטבר לחובת הזהירות חבים נושאי המשרה בחובת האמונים. חובה זו מחייבת אותם לנהוג בתום לב ולפעול לטובת החברה. חוק החברות מציין מספר מקרים שעשויים להוות הפרת אמונים כגון: ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו של נושא המשרה בחברה למילוי תפקיד אחר שלו או ענייניו האישיים; תחרות עם עסקי החברה; ניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; ועוד. הפרת חובת האמונים אינה תלויה בגרימת נזק לחברה, והיא מחמירה לעומת חובת תום הלב האובייקטיבית.

כך למשל, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד בעל שליטה ונושא משרה בחברה ציבורית שעוסקת בתחום הנדל"ן המניב בישראל, ארה"ב וקנדה. נקבע כי הוא הפר את חובת האמונים בין השאר על רקע ניהול משא ומתן עם משקיע פוטנציאלי ואי גילוי בפני הדירקטוריון את פרטי המו"מ ואי יידוע החברה על ניגוד עניינים בו היה מצוי.

לסיכום, קשת המקרים בהם עשויים בעלי התפקידים הבכירים בחברה להפר את החובות המוטלים עליהם היא רחבה ומגוונת. בין השאר קיים שוני בין התנהלות בחברה פרטית לחברה ציבורית, ובין תקיפת החלטה על ידי בעל מניות מיעוט לתקיפתה על ידי נושה חוזי או נושה נזיקי. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ משפטי מתאים מעורך דין שעוסק בליטיגציה מסחרית ובדיני חברות שיבחן את נסיבות המקרה ויאפשר ללקוח לחסוך זמן יקר והוצאות.

* עו״ד עדי טל עוסק בדיני חברות. בין לקוחותיו נמנים אנשי עסקים מהשורה הראשונה וחברות גדולות מהמגזר הפרטי לצד לקוחות פרטיים.

פורסם באתר פסק דין

יום שני, 18 באפריל 2022

סייבר – עשר ההמלצות שהכי כדאי לארגונים לאמץ

 

  1. שמירה על תדירות עדכונים גבוהה למוצרים בארגון כגון מוצרי אבטחה, מערכות הפעלה ויישומים עסקיים. יש לתעדף התקנת העדכונים על פי חומרת הפגיעות, כאשר פגיעויות המאפשרות הרצת קוד מרחוק ללא הזדהות, ופגיעויות אשר ידוע כי הן מנוצלות בפועל על ידי תוקפים, יקבלו את התעדוף הגבוה ביותר.
  2. שימוש ב- Multi Factor Authentication – MFA  – שימוש באמצעי הזדהות חזקה בעבור כל תהליך הזדהות למערכות בארגון ויישום הגנה על ממשקים חיצוניים לגישה מרחוק כ- VPN, RDP. מומלץ לאפשר הזדדהות גם באמצעי שאינו הודעת טקסט SMS לאור פגיעויות מוכרות בשימוש באמצעי זה. 
  3. הגבלת סוגי הקבצים המתקבלים בדוא"ל – יש להרשות קבצים מסוג תמונה, וידאו, מסמכי Office, PDF, txt וקבצים מכווצים ללא סיסמא. בנוסף, יש להרשות קבצים רלוונטיים נקודתית לארגון בהתאם לתחום עיסוקו. מומלץ להעביר את הצרופות המורשות כניסה בעמדת הלבנה ייעודית  CDR – Content Disarm and Reconstructions טרם הכנסתן לרשת הארגונית.
  4. יש לבצע מיפוי עדכני של כלל הנכסים בארגון תוך ציון החשיבות שלהם לתפקודו. יש לשמור גיבוי כולל של כלל הנכסים ובפרט גיבוי שאינו מקוון על מנת להימנע מפגיעה על ידי כופרות ו-Wipers.
  5. אין לאפשר תנועה רוחבית בארגון בין תחנות קצה אלא רק בין תחנות לשרתים ושירותים שונים. ככלל אין לאשר תנועה לא מבוקרת של משתמשים פונקציונליים וסוגי מידע ויש להטיל הגבלות על משתמשי Admin Laps.
  6. אין לחשוף מחוץ לארגון פרטים שאינם חיוניים לתפקוד מערכת הארגון, אלא אם כן עולה צורך עסקי נקודתי. מומלץ לאפשר גישה מרחוק באמצעות תשתית מאובטחת בלבד, המחייבת שימוש בהצפנה ובהזדהות חזקה.
  7. ביצוע הפעלה והרצה של תוכנות ואפליקציות מוכרות בלבד, בנוסף יש להגביל את האפשרות להרצת MARCO ביישומי Office ו- JavaScript בקבצי Application Whitelisting) PDF).
  8. יש להקפיד על שגרה הכוללת שמירת לוגים; החל ממערכות הפעלה ורכיבי קצה וכלה ביישומים עסקיים. את הלוגים יש לאסוף לפלטפורמה מרכזית, על מנת למנוע מחיקה או שינוי על ידי תוקפים ולטובת עיבוד מרוכז ויעיל.
  9. יש לבצע הטמעה של פרוטוקול DMARC.
  10. יש להקפיד על שימוש נכון ומבוקר בפלטפורמות חקירה מקוונות במהלך שגרת העבודה.

יום שלישי, 12 באפריל 2022

סקר הערכת המגמות בעסקים – מרץ 2022

 

ממצאים עיקריים

מאזני הנטו על מצב החברה בחודש מרץ חיוביים בדומה לחודש קודם. שיפור משמעותי חל במאזן זה בענף המלונאות וכעת הוא עומד על כ-14.3 לעומת  (-14.6)בחודש פברואר.

הציפיות לפעילות הכלכלית (תעסוקה, מכירות) בכלל הענפים הן חיוביות. מאזן הנטו על ציפיות ללינות תיירים בחודש אפריל ממשיך לעלות (בהשוואה לחודש קודם) ועומד על כ-43.8.

מאזני הנטו על היקף התעסוקה בעבר (חודש פברואר לעומת ינואר) עלו והם חיוביים בכלל הענפים, מה שתואם את הנתונים על הירידה בשיעור האבטלה בחודשים אלו. הציפיות של המעסיקים להיקף התעסוקה בחברתם הן חיוביות, מה שיכול להצביע על המשך התרחבות התעסוקה וצמצום האבטלה.

סקר הערכת המגמות בעסקים – מרץ 2022

יום רביעי, 6 באפריל 2022

סקירה מאקרו-כלכלית על מצב המשק בישראל



נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועדת הכספים של הכנסת.

הנגיד הציג סקירה מאקרו כלכלית של המשק, לרבות נתונים וניתוחים עדכניים והתייחס בין היתר בסוף דבריו לצורך לקדם דיון על המדיניות הפיסקלית לשנים הקרובות תוך בחינת הכללים הפיסקליים לקראת תקציב 2023 ואילך.​


לסקירה המלאה לחצו כאן

פתרונות אפקטיביים - דו"ח 10

פתרונות אפקטיביים דו"ח 10 להגדלת ההכנסות במינימום הוצאות לעסקים עם 20 עובדים ומעלה במתנה!